הן לא באמת הסבתות שלהן ואלו לא הנכדות שלהן- אך מי שצפה במפגש המרגש שהתקיים בבית האזרח הוותיק בנס ציונה של המבוגרות יוצאות כל הגלויות עם בנות כתה ו' יכול היה לחשוב שאלו סבתות שגידלו את הנכדות.
החום האהבה והקרבה שנוצרה כבר במפגש הראשון הייתה של אהבה ממבט ראשון.
לאחר דברי הסבר קצרים על התכנית מפי המורה המובילה הדס אוחיון , הקרנת סרטון, וברכות החל החלק החוויתי .
את חלקי הפזל שיצר את המשפט "מכל מלמדי השכלתי"הרכיבו התלמידות.
משחק ההכרות "טווים את הקשר" סייע להכרות בין הקשישות לתלמידות ובו שמענו על בני משפחה,חוויות מהעבר, ציפיות, משאלות, והרבה פרגון לפעילויות בבית הקשיש ולצוות שלו. אין ספק שורד- העובדת הסוציאלית של בית הקשיש שמלווה את התוכנית, רוותה נחת מהמחמאות שהורעפו על המקום.
פזל המורכב משני חלקים: האחד לקשישה והשני לתלמידה יצר את הזיווג שהתקבל בשמחה, חיבוקים ונשיקות אצל כולן ללא יוצא מן הכלל.
הבנות הופיעו בשיר "מתנות קטנות" ובמחיאות כפיים הצטרפו אליהן הקשישות. בסיום השירה הגישו לכל קשישה פרח, וקראו לה את הברכה האישית שהקדישו לה.
לאורך כל המפגש כיבדו הילדות את הקשישות בכיבוד שהביאו "כדי שלא יאלצו להתאמץ ולקום"
החוויה של הקשישות והבנות היתה מאד עצמתית והסתיימה בחיבוקים ובצפיה גדולה למפגש הבא.
מאחלת הצלחה להדס ולבנות המצווה
עדנה גוז
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה