מפגש הסיום בכוכב הצפון, אשקלון
"התחושה שאנחנו יכולים להעניק, לתרום משהו לנכדים שלנו, שאני לא סתם
סבתא שמכינה אוכל ומפנקת, אלא שיש לי מה ללמד אותם...."
"זו הייתה הזדמנות להביט לאחור על השנים מאז עלינו לארץ, לחשוב לבדוק
מה קרה אז שבעטיו החלטנו לעלות ומה קרה לנו כאן בארץ שלנו..."
"משהו גאוני התכנית הזו..."
גם באוטובוס בדרך לבית התפוצות שמענו עוד סיפורים ...
אם סבתא לא יכלה להגיע למפגש, שלחו את סבא, כדי שלא ייפגע הרצף,
האחריות היתה מלאה...
כל אלה, התייחסויות של משתתפי הקשר
הרב דורי למה שקרה במהלך השנה בקבוצה של ביה"ס כוכב הצפון באשקלון.
הקמת הקבוצה ופתיחת התהליך הייתה כרוכה בקשיים, אך אלה (המורה המובילה) ושרי (מנהלת
ביה"ס) לא ויתרו. יש לציין שהמשתתפים בקבוצה הם כולם עולי ברה"מ לשעבר,
חלקם אינם דוברים עברית, או חלקית.
התלהבותה ודבקותה של אלה במטרה, התגייסותם של התלמידים-הנכדים
ונכונותם לסייע בתרגום מעברית לרוסית ולהיפך, ותחושתם של הסבים והסבתות שחשוב להם
ביותר להגיע למפגשים, מהם נהנו ביותר וזכו להזדמנות להכיר את נכדיהם "הישראלים" ואת אורח החיים
בביה"ס בישראל.
כל אלה, הביאו למפגש הסיום, בו בקשו כולם להמשיך בתכנית והסבים הבטיחו
להגיע למפגשים עם הנכדים הנוספים שלהם הלומדים בביה"ס.
במפגש הציגה אלה, המורה המשקיעה, את מהלך המפגשים באמצעות אתר הקשר הרב דורי של כוכב הצפון, שבנתה
במהלך השנה ותיעדה בו את כל המפגשים וכל הנושאים בהם עסקו בתכנית.
שרי, מנהלת ביה"ס בירכה את הנוכחים וציינה במיוחד את הצלחת
התכנית אל מול קשיי ההתחלה, ואת אלה והמורות הנוספות שסייעו לה.
אלה הכינה משחק בכדור, באמצעותו קיבל כל תלמיד פתק ובו בקשה/שאלה
להתייחסות לפעילות שהתקיימה במהלך השנה, "מה המפגש בו התרשמת במיוחד מן
הסיפורים?" "ממה התרשמת במיוחד במפגש על המשחקים?" התלמידים קיבלו
את הכדור, ענו על השאלה, והיו גם תגובות מצד הסבים והסבתות, והכל באווירה מאד
מיוחדת ומרגשת.
לקראת סיום, הציגה אלה את הסיפורים אותם כתבו ביחד התלמידים עם
הוותיקים, באתר בית התפוצות, לגאוות ושמחת כולם. סיפורים מעניינים, איכותיים,
המספרים את סיפור הקבוצה המיוחדת הזו.
הסיום הסופי, היה שלב הכיבוד. כל אחד מן הסבים והסבתות הכין מאכל
מיוחד, מבית אמא, סבתא ואפילו אבא. הטעימה מן המאכלים הטעימים התבצעה בליווי
הסיפור של מכין המאכל, על המאכל עצמו ומקורו בהסטוריה המשפחתית.
אכן סיום מרגש לשנה מרגשת ביותר, בה הרשו לעצמם הוותיקים להיפתח מעט
ולשתף את נכדיהם.
תודה לאלה, המורה המובילה, שאכן הובילה את הקבוצה בהשקעה רבה
וביצירתיות, מכל הלב.
תודה גם למזל, המדריכה שליוותה את אלה בדרכה החדשה בתכנית ותמכה
ברעיונות ובביצוע.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה