"מקיר לקיר" סבים וסבתות, תלמידים ותלמידות סביב שולחנות עמוסים ב.....מחשבים ניידים כשלצדם, על הצד הבטוח, גם פנקסים למקרה תקלות בבי"ס "גוונים" בקיבוץ עין המפרץ
רינה כהן בעזרתה של הסייעת כרמית סיקורל מובילה
את התכנית בכתה ה2 - ורד, בביה"ס גוונים שבקיבוץ עין המפרץ.
בפתיחה, ערב חג הסוכות, וכבר בהתחלה הסבים/סבתות התנסו בסביבת למידה
דיגיטאלית חדשנית ושונה מאד מאשר בילדותם,Classroom ,בה
התלמידים לומדים לעתים קרובות.
למפגש הפתיחה, ערב חג הסוכות, הגיעו ב –
25 סבים וסבתות עם הרבה רצון ונכונות לשיתוף פעולה.
במפגש הוצגו מטרות
התוכנית באמצעות סרטון תדמית מאתר התוכנית.
בהמשך, היועצת אסתר ארגנה
משחק ליצירת קירוב וחיזוק הקשר בין הנוכחים. ההנחיות היו, למשל, " ילטף את הראש של הנכד כל מי שאוהב שהנכדים משתפים ומספרים מה
הם לומדים בביה"ס...... יחבקו את
הסבים כל מי שאמרו תודה על משהו שהסבים עשו עבורו ".
החפצים, התמונות והסיפורים מהווים סביבת חשיפה עבור הילדים, אשר עומדים בפני בחירת מושא לעבודת חקר במסגרת לימוד הנושא "יוצאים מהמפה ומגלים עולם" .
התלמיד נועם להב והסבתא לאה דיקר כתבו בהקשר לראש של סיפון (סיפולוקס) שהסבתא הביאה: לפני 15 שנה סבא וסבתא טסו לבוליביה לבקר אצל המשפחה. כשטיילו בשוק פגשו אינדיאני שמכר דברים ישנים. בין החפצים הישנים ראו חלק של סיפולוקס שעליו מודבק שמו של סבא רבא שלי LLUIS DICKER– אבא של סבא, זה היה בית החרושת של סבא רבא לפני 70 שנה.
סבתא
מיה עצמון והנכדה גלי סלע שיתפו על בחירתן בתמונה מהאיצטדיון בברצלונה: סבא וסבתא
היו שחקני נבחרת ישראל בשנות הששים. סבתא הייתה ספורטאית בנבחרת ישראל בכדור עף
ושייט וסבא היה מאמן נבחרת ישראל.
עם סיכום המפגש התקבלו
תגובות מרגשות מהסבים והילדים:
"המתנה הכי גדולה שלי – שאתה סבא
שלי" מצטט בהתרגשות סבא יוסף את דברי נכדתו ליטל
ברכה: " המפגש
היה מאד מרתק מבחינת הדינמיקה בין הסבים והנכדים. אני חושבת שזאת הזדמנות מעולה
לפתח קשר מעמיק בין הדורות. נכדתי ליה מתעניינת בכל מה שקשור אליי מכיוון שנולדתי
וגדלתי בישראל וחינכתי דורות רבים של תלמידים.
ליה: נהניתי לעבוד עם סבתא שלי, למדתי
המון דברים חדשים ומעניינים.
הסבתא הביאה למפגש בובה
מסורתית של רקדנית מרומניה ומגנט של טירת דרקולה וציינה שהיא וסבא מיכה כבר לקחו
את ליה ואחיה איתי לטיול שורשים ברומניה.
סבתא של שקד: "שמחתי מאד על ההזדמנות להשתתף פעם שנייה
בתכנית: לפני כשש שנים הייתה חוויה מיוחדת במינה עם הנכד שהיום הוא חייל בפרדס חנה
– כרכור. הקשר היה טוב גם לפני אבל מאז הוא נהדר. אני גם מתרגשת לראות אל כל
הסבים/סבתות והנכדים "
שלום, סבא של לירי, התרגש כמעט עד דמעות, כשתיאר
את הסקרנות של הנכדה שרצתה לשמוע על עברו, למשל על המכתש והעלי אותם הביא, אתו כתש
קפה ותבלינים לשימוש האישי של המשפחה וגם כפרנסה.
ליאור: "נהניתי
מאוד עם סבא שלי, לשמוע את הסיפורים המעניינים שלו ולראות את התמונות מבית הספר שלו
ברומניה. במיוחד אהבתי לשמוע על המשמעות של הענקת העניבה האדומה: פרס לתלמידים המצטיינים. הסבא שמח להצהיר שכטיול בת מצוה הם ייסעו
להכיר את שורשיו במחוזות ילדותו. גם הספסלים ושולחנות העץ בכתה שברומניה שונים מאד
מהריהוט בכתתה של שקד. שתי התמונות אותן הביא לכתה הן
מהמזכרות הבודדות שנשארו לו מילדותו ובדיוק כשהיה בגילה של נכדתו, בכתה ה.
עלמה:
המפגש היה מרגש להיות שוב בחברת סבא ולשמוע מפיו סיפורים על ארץ הולדתו
ולשמוע דברים שלא ידעתי.
אביב: אני נהניתי מהמפגש, למדתי דברים חדשים שלא ידעתי ואני מחכה למפגש הבא
הסבא:
אני חושב שהמפגשים האלה מאוד חשובים להכרה בין הנכדים לסבים ולעבר של הסבים.
סבא אשר
תיאר אמבטיות מלוות בסיפורים שעשה לאלון וסכם את המפגש כ" מרגש, מקרב, ממצה
ונותן רעיונות להתעניינות הדדית ". הנכד הוסיף שהיה מעניין ומהנה.
צחוק מהדהד
עלה כשאריאל אמר "למדתי שסבא איציק לא כ"כ זקן – רק
בן 64 " או כשאלון אמר על סבו אשר "עכשיו
אני מבין שסבא לא בן 66 הוא בן 67" .
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה